יואל הופמן נולד בהונגריה ב- 1937. עלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן שנה. למד באוניברסיטת קיוטו ביפן ובאוניברסיטת תל-אביב, והיה פרופסור בחוג לספרות עברית והשוואתית ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה. על ספריו זכה הופמן בפרס ניומן ובפרס ביאליק.



ספרים של יואל הופמן שראו אור בעברית

פרוזה:
ספר יוסף, כתר, (1989)
ברנהרט, כתר, (1989)
כריסטוס של דגים, כתר, (1991)
גוטפרשה, כתר, (1993)
מה שלומך דולורס, כתר, (1995)
הלב הוא קטמנדו, כתר, (2000)
השונרא והשמטרלינג, רישומים יואל הופמן, כתר, (2001)
אפרים, כתר, (2003)
Curriculum Vitae, איורים יואל הופמן, כתר, (2007)

תרגומים ואנתולוגיות:
קולות האדמה, קטעים נבחרים מכתביו של החכם צ’ואנג-טסה, תרגם מסינית עם הערות ופירושים יואל הופמן, מסדה, 1977
לאן נעלמו הקולות?, סיפורי זן ושירי הייקו, תרגום מסינית ויפנית, מבוא ופרושים מאת יואל הופמן, מסדה, 1980
אומרי שיר על סף המוות, מבחר שירים יפניים ומסת מבוא, ליקט יואל הופמן, מסדה, (1985)

ספרי ילדים:
בפברואר כדאי לקנות פילים, צייר כרמי גל, מסדה, גבעתיים, (1988)

יואל הופמן (תרגום, מבוא והערות) ספר הזן של ג'ושו

בספר זה מכונסות אמרותיו של מורה הזן הסיני שנודע ביפן בשם ג'ושו. הוא היה חכם וחד לשון, שנון ומצחיק יותר מכל מורה אחר בהיסטוריה של הזן.
ג'ושו נולד בשנת 778 בצפון סין וחי מאה ועשרים שנה.

הספר מלווה במבוא ובהערות מאת יואל הופמן. >>>

מבוא לספר הזן של ג'ושו

מורה הזֶן היפני הגדול דוֹגֶן הכריז ש"לא היה ג'וֹשוּ לפני ג'ושו, ולא היה ג'ושו אחרי ג'ושו". חוקר הזן סוזוקי נהג לומר שמכל הכתבים הקלאסיים של הזן, ספר אמרותיו של ג'ושו הוא הקרוב ביותר ללבו. >>>

אמרו "כן" לזן

"הנוסח העברי של דרור בורשטיין וההערות של יואל הופמן ל'ספר הזן של ג'ושו' מוצלחים לא פחות מהטקסט עצמו."
מיקי אנגל על ספרו של יואל הופמן "ספר הזן של ג'ושו", Time Out תל אביב >>>

כיצד עלי לכוון את דעתי?

"כמעט כל עמוד בספר הזן של ג'ושו, אחד המורים החריגים בהיסטוריה של הזן, נפתח בשאלה. כיצד עונה ג'ושו? כשמישהו שואל אותו, למשל, מה מלמד ג'ושו, הוא משיב 'המלח יקר, האורז זול'. ולפעמים הוא בכלל מגיב בסטירה, ביריקה או בהפניית גב והליכה דמומה מתחומו של השואל. ואם תוכלו להבין זאת, איש לא ישווה לכם."
אילת שמיר על ספרו של יואל הופמן "ספר הזן של ג'ושו", הארץ ספרים >>>

כמעט קדוש

"הארציות הבלתי מתפשרת של ג'ושו, שבאמצעות הפרדוקסאליות הנהדרת שלה, מושכת את רוח האדם מטה כל אימת שזו מבקשת לפרוש כנפיים ולהמריא אל עולמות מקבילים, נעימים יותר, הרמונים יותר, כאובים פחות", מיקי אנגל על "ספר הזן של ג'ושו" בבלוג "המפתחות אצל הג'ינג'י", בננות >>>

גירסה להדפסה