צילום: מוטי קיקיון

Almog Behar
ישראל

אלמוג בֶּהַר נולד ב-1978 בנתניה, גדל ברעננה וחי בירושלים.

סיים תואר ראשון בפילוסופיה, ומסיים כעת לכתוב תזה על זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. מלמד פילוסופיה בבית-הספר "קדמה" בקטמונים, מנחה בקבוצות פיוט וכותב ביקורות ספרות. סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד", המתאר את גלגוליו השונים של גבר צעיר אשר חוזר לדבר במבטאו העיראקי של סבו בין מחסומי המשטרה בירושלים, זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של הארץ לשנת ה'תשס"ה, תורגם לערבית על-ידי מוחמד עַבּוּד, ופורסם בכתב-העת הקהירי הוותיק "אַלְ-הִילַאל" (היוצא לאור מזה מאה ועשר שנים) ביוני 2006 בהבלטה, בצירוף מסה אודותיו. הסיפור נלמד בקורסים שונים באוניברסיטאות במצרים ובעולם (הסיפור תורגם גם לאנגלית). ספר שיריו הראשון, "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת", ראה אור בפברואר 2008 בהוצאת "עם-עובד" ובמסגרת פרויקט "קסת", זכה במקום השני בתחרות "רחל נגב לשירה" לשנת ה'תשס"ו, בציון לשבח בפסטיבל מטולה 2008, ובביקורות אוהדות. בשנת 2009 יראה אור ספר שיריו השני, "קצה המדרכה", בהוצאת "עם-עובד".

קובץ סיפוריו הראשון, "אנא מן אל-יהוד", ראה אור בהוצאת בבל בדצמבר 2008.

אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד

"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" מבקש אחד מגיבוריו של אלמוג בהר לקרוא מול השוטרים. אבל קריאתו אינה שמה אותו בין היהודים דווקא. זעקתו אילמת ומותירה אותו, כמו גיבורים אחרים בספר, בין שמים לארץ. >>>

ילדיו של מלך

את מלמדי התינוקות והדרדקים היו מביאים כבכל שנה לַחדר ביום הראשון ללימודים קשורים בחבלים >>>

ט' באב ה'תשס"ב, ירושלים

הרואה ירושלים בחורבנה
יקרע קרע בבגדו
ואז יתפור הקרע
שלא יהיו בגדיו עשוים קרעים קרעים >>>

הערבית שלי אילמת

הערבית שלי אילמת
חנוקה מן הגרון
מקללת את עצמה
בלי להוציא מלה >>>

אלהים ישמור

עכשו הלב הוא נר
אללה יוסתור אהובה מפני הרוח
עכשו הגוף הוא אדמה
אללה יוסתור אהובה מן הבצורת >>>

*

מכיון שהיה עיור
לא שם לב ללועגים לתרבושו
והמשיך חובש אותו בארץ קדשו
בוקר בוקר על ראשו >>>

שיר בחמישה מובנים

אני קונה לי רחמי נייר בפסוקי דיו
ומבקש את סליחת השקיעה על עורפי המלוהט.
אני מחבר בין צלילים שיש להם מובן רק בעברית
ומבקש לקסום את דרכך אלי, אל הדף הזה. >>>

מדידות

לפי שהיה עסוק במדידתם של אחרים, לא מדד את עצמו. והמידות שמצא חלקן טובות, כמה רעות, רבות הבינוניות. ורשם אותן בפנקסו, כדרך שחקלאי רושם יבולים, עם הרבה רגש אבל גם עם מידה של עִסקיוּת. >>>

אנא מן אל-יהוד בתרגום לערבית

תרגום הסיפור "אנא מן אל-יהוד" לערבית, כפי שפורסם בכתב-העת "אל-הילאל" היוצא לאור בקהיר, בתרגומו של מוחמד עבוד. >>>

דבר השופטים

"היפוך הזהות משמש בסיפור זה נקודת פתיחה מסקרנת לעיסוק מקורי בסוגיית הזהות התרבותית של "המזרחים" בישראל, ובעצם בזהות התרבותית של הישראלים בכלל. עושר הכתיבה ואיכותה, נימה קלילה של הומור ותפניות בלתי צפויות מבהירים שזה אכן סיפור, ולא מאמר מחאה בתחפושת. ככל שמתקדמת הקריאה מתברר, כי אף שזה סיפור "מקומי" מאוד, יש בו מסר כלל-אנושי שיכול להתאים לחברת מהגרים באשר היא."
נימוקי השופטים לבחירה בסיפור "אנא מן אל-יהוד" למקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ", 2005. >>>

המזרח הרחוק

"אם זיכרוני אינו בוגד בי, בעשרות שנות סיפורת ישראלית היצירות היחידות שעסקו ישירות בסוגיית הזהות המזרחית והתעלו לכלל יצירות משמעותיות הן "חסות" של סמי מיכאל ו"מולכו" ו"מסע אל תום האלף" של א.ב. יהושע. בניגוד לסופרים האלה. שלא הסתפקו בהצגה המופשטת של הסוגיה והלבישו אותה בקונקרטיות ובשר, בהר אינו מצליח לצאת מהמלכודת הסכמטית של העיסוק בה."
אריק גלסנר על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד". nrg, תרבות. >>>

מגדל בבל של איש אחד

"אלמוג בהר מאלץ את גיבוריו להתמודד לא רק עם הגעגוע ללשון שמעולם לא זכו לדבר בה, אלא עם הגעגוע לחיים מדומיינים."
יובל אלבשן על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד", הארץ ספרים >>>

מטיסות נסתרוֹת שבנוּ: על 'אנא מן אל- יהוד' לאלמוג בהר

"אשה גדולה, ותינוק שנולד טרם זמנו. או בעצם, אשה גדולה ותינוק שטרם נולד, תינוק שכמעט.
כך מצויר הזוג בסיפורו של אלמוג בהר, 'חדר אחד'. וניתן לומר שכך עולים זוגות-זוגות מסיפורים רבים, כרוכים על ידי חבל הטבור שלא נחתך לעולם, אינספור פנים לדמות וכנפיים לאחת, נושקות אשה לאחותה, ארצות מוצא וזהויות ומלמול שמעלה הדים לכל הקירות והחומות של העולם, שהוא כולו בסופו של דבר, גם כאשר מפולג."
רות קרא-איבנוב קניאל על ספרו של אלמוג בהר "אנא מו אל-יהוד", מקור ראשון >>>

אני מהיהודים החסומים

"אלמוג בהר, מהבולטים במשוררי הדור הצעיר זכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" עם "אנא מן אל-יהוד", אשר העניק לקובץ שלפנינו את שמו. מדובר בכ-40 סיפורים בעלי נימה פיוטית שיש ביניהם איזה קו מקשר. מרביתם מסופרים בגוף ראשון וניכר כי מדובר בכותב מעודן, מורכב ומשכיל. בכל זאת - זהו ספר חסום לקריאה במידה רבה."
דורון קורן על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד". Ynet, ספרים >>>

לבי במזרח

"כל שנמשכת האסופה, הולך ומתבהר הנושא העיקרי של הספר והעיסוק המרכזי של בהר. אם ב'אנא מן אל-יהוד' מסופר על צעיר מזרחי שהולך ואובד ברחובות המשתנים של ירושלים, תוך שהוא מאבד את שפתו העברית ואת עבריותו, הרי שבחלק השני והנפלא של הספר התלישות מתקלפת מסממניה החיצוניים – ירושלים, מזרח, מערב, הורים, סבים וישראל – וחושפת סיפורים על שפה אבודה ואנשים אבודים. בלי ארץ מוצא, בלי שפת אם. רק ניגון של מבטא, גם זה במקרה הטוב, ושרירותיות אינסופית של התרחשויות קפקאיות."
דנה רוטשילד על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד". ידיעות אחרונות, 7 לילות. >>>

מדף הספרים של אלמוג בהר

פרנץ קפקא, קהלת, מסכת ברכות, דון קיחוטה, "בהר מספר על אהבות ספרותיות, מן המקורות ומאוצר התרבות המזרחית והמערבית." NRG, תרבות. >>>

קול ישראלי במצרים

"עיתון מצרי תרגם חלק מהספר 'אנא מן אל-יהוד' של אלמוג בהר, שבו מתחשבן הסופר הישראלי עם מפעל העלייה הציוני בצורה נוקבת."
ג'קי חוגי על אלמוג בהר וספרו "אנא מן אל-יהוד", NRG >>>

השקה ל"אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד"

ערב השקה לספרו של אלמוג בהר "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" יערך ביום ראשון, ה-15.3.2009, בשעה 19:00, בחנות "תולעת-ספרים" שברח' כיכר רבין 9 בתל אביב. ישאו דברים: פרופ' ששון סומך, דנה רוטשילד ורות קרא-איוונוב קניאל. >>>

ברכות לאלמוג בהר

אלמוג בהר מחבר הספר "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" הוא בין הזוכים בפרס ראש הממשלה לשנת 2010. >>>

הערבי-יהודי החדש

"המשורר והסופר אלמוג בהר מוציא ספר חדש וזו הזדמנות מצוינת לשמוע מה מקור האובבסיה שלו עם הערביות, נגד מה הוא מוחה ואיך לדעתו צריך לשנות את החברה הישראלית."
עמיחי שלו מראיין את אלמוג בהר לרגל צאת ספרו "אנא מן אל-יהוד". Ynet >>>

יחד נקים את הכפר מחדש

"לאלמוג בהר יש אידיאה של לשון. היא נוכחת ברקע כל סיפורי הקובץ 'אנא מן אל-יהוד' ומסתתרת מאחורי מסיכות שונות. העברית שניצבת במרכז סיפוריו של בהר היא לשון רבת הוד שסוד העבר צפון בה - ובה בעת שפה עכשווית, שפת הכובשים-הנכבשים, העשויה קרעי קרעים, שמעל למקורותיה השונים, מזרחיים ומערביים גם יחד - ערבית מזה וגרמנית מזה - מרחפת סכנת השמדה יומיומית."
אורי הולנדר על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד", הארץ ותרבות וספרות >>>

אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד לאלמוג בהר

"בזמן ההוא התהפכה לשוני, ועם שהגיע ראש חודש תמוז נתקע לי בפה, עמוק עמוק בגרון, עמוק מן הגרון, המבטא הערבי. כך כשהייתי באמצע הליכת רחוב חזר אלי המבטא הערבי של סבא אַנְוַואר עליו השלום, וכמה ניסיתי להוציאו מתוכי ולהשליכו באחד הפחים הציבוריים ככה לא הצלחתי."
סיפור מאת אלמוג בהר מתוך קובץ סיפוריו הראשון "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד". NRG, תרבות ופנאי >>>

המילה הזאת המשומשת עד לעייפה, "אותנטיות"

"יש כאן כשל בשתי המילים שמרכיבות את הצירוף "מצוקה אותנטית": האם הדיבור הזה על "מצוקה" נובע מרומנטיקה בה ספרות נולדת רק מתוך מצוקה וכאב? או שזאת פשטנות ספציפית לגבי זהות מזרחית, שהמאפיין היחיד (ה"אותנטי") שלה הוא מצוקה, לא עושר תרבותי, לא חיים שלמים?"
הערות בשולי ביקורתו של אריק גלסנר על ספרו של אלמוג בהר "אנא מן אל-יהוד". אלמוג בהר, רשימות >>>

גירסה להדפסה