 |
|
בבל , , 23/4/2021 |
|
| ||
|
|
|
|
מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי
|
|
||
גנדהי, 1906 Mohandas Karamchand Gandhi מוהנדס קרמצ'אנד גנדהי (1948-1869) הידוע בכינוייו מהטמה גנדהי, היה מתקן חברתי ששילב פוליטיקה עם מוסר אישי קיצוני וסגפני. גנדהי החל את פעילותו הציבורית בדרום אפריקה בסוף המאה התשע–עשרה, כשפתח במאבק לא אלים למען זכויות ההודים על פי עקרונות הסאטיגרהה. הוא הטיף לדבוק באמת ולנהל מרי אזרחי כנגד עוולות המשטר באמצעות התנגדות לא–אלימה, תוך שמירה על עקרונות מוסר קפדניים. ב -1915, לאחר סיום המאבק בדרום אפריקה, חזר גנדהי להודו, ועד מהרה הפך למנהיגה העיקרי של תנועת ההמונים ההודית במאבק לעצמאות מהכתר הבריטי, שהושגה לבסוף ב 1947- . אחד משיאיו של המאבק היה מצעד המלח ב- 1930. אירוע מכונן זה, ופעילותו ארוכת השנים במאבק לעצמאות, הציבו את גנדהי כדמות הבולטת והחשובה ביותר בהיסטוריה של הודו המודרנית. |
|
בשנת 1893 הגיע לדרום אפריקה עורך דין הודי צעיר. מוֹהַנְדַס קַרַמְצ'אנד גנדהי הוזמן לסייע בתיק משפטי של סוחר הודי מוסלמי אמיד בשם דאדא עבדוללה. >>>
אפריקה היא אחת היבשות הגדולות בעולם. הודו, כך אומרים, אינה ארץ אלא יבשת, אך מבחינת שִׁטחה אפשר היה לחצוב מתוך אפריקה את הודו ארבע או חמש פעמים. אפריקה, כמו הודו, היא חצי אי, ולכן דרום אפריקה מוקפת בים מרוב עבריה.
>>>
מאבק הסַטְיַאגְרַהָה ההודי בדרום אפריקה נמשך שמונה שנים, וזה ההקשר שבו הומצא המונח סטיאגרהה ונכנס לשימוש. זה זמן רב אני משתוקק לכתוב את תולדותיו של אותו מאבק. יש דברים שאיש מלבדי לא יוכל לכתוב.
>>>
2 פרקים מתוך סטיאגרהה בדרום אפריקה בכתב העת הדיגיטלי אלxון "המאבק הנוכחי הוא מאבק גדול מהחיים. תיארתי כבר כיצד התכוננו לקראתו מבלי דעת. כאשר התחלתי לטפל בשאלת וירמגם לא יכולתי לתאר לעצמי אילו קרבות אחרים עוד נכונו לי, ואף על וירמגם לא ידעתי דבר בעת ששהיתי בדרום אפריקה. זהו יופיה של הסטיאגרהה ־ היא מופיעה מאליה; אין צורך לצאת ולתור אחריה." "כבר בשנות פעילותו המוקדמות הכניע גנדי את השלטון הבריטי באמצעים לא־אלימים. ספר על התקופה ההיא מעלה הרהורים על מקום האלימות בדורנו." "גנדהי טען כי רק אינטגרציה מלאה – בין הפוליטי שיוצא לספירה הציבורית, הקורא לשינויה של החברה, לבין הרוחני הפנימי-אישי, המעמיד את הסובייקט הפרטי כמושא לתמורה – יכולה לחולל טרנספורמציה מהותית בת-קיימא בזירות המרובות המצויות כיום כמושאים לשינוי ואקטיביזם חברתי. הפוליטי ללא הרוחני הוא פעולה ברוטאלית, המותירה צלקות במרקמה הפריך של המציאות, ולרוב לא מצליחה למנף שינוי עמוק ובר קיימא, כפי שאנו נוכחים לדעת חדשות לבקרים. מנגד, הרוחני ללא הפוליטי הוא מודוס פעולה "מרחף" שעלול להיות אדיש למצוקות אישיות וחברתיות בלתי נסבלות. איתור נקודות המגע בין הפוליטי לאישי הוא קריטי ליצירת אקטיביזם מוסרי שמאפשר שינוי שורשי ועמוק. רק כוליות השוזרת באורח הדדי ומודע התבוננות פנימית רוחנית-מוסרית יחד עם פעולות לתיקון-עולם, יכולה לרקום חזון מאחד, כלל אנושי, מהסוג שאנו שואפים אליו בסופו של דבר." סטיאגרהה בדרום אפריקה – מדריך לעובדים ופעילים בשינוי החברתי "עוד משנת 2007, כשעבדתי בשתי"ל, אני חולם שהספר יתורגם לעברית. מאד הייתי רוצה שהספר היה זמין בעברית בתקופת המאבק החברתי שהחל בקיץ 2011. בספר, מתאר מהאטמה גנדהי את תולדותיו בדרום אפריקה שם הפך להיות פעיל ציבור ופיתח את הסטיאגרהה – אחיזה באמת. בספר מתוארים גם מהלכים של גיוס שותפים למאבק, גיוס משאבים ועבודה עם התקשורת. בקיצור – מדריך לעובדים ופעילים בשינוי ומאבק חברתי. "הנה ספר שכל כך נחוץ לנו דווקא עכשיו בתוך הרעש הגדול מסביבנו. נדמה שהמילה מנהיג לא תאמה מעולם למידותיו ואישיותו של אדם כפי שתאמה למנהיג ההודי מוהנדס קרמצ'אנד גנדהי שעל אף שרבים מכירים את מאבקו למען עצמאותה של הודו, מעטים מכירים את ראשית דרכו בה עוצבו משנתו הפוליטית ותפיסותיו המוסריות." "הן גנדהי והן סארטר מתייחסים לאלימות, נדמה לי, בכבוד הראוי לה, כיסוד עמוק שסביבו נערכים כוחות שונים בנפש האדם, כמהות במציאות שמתוך מערכת היחסים שלנו איתה אנחנו למדים על עצמנו – ועל האמת. נדמה לי שמבלי להכחיש סיבות רבות (דתיות, תרבותיות, חברתיות, כלכליות) אחרות, רק מתוך הבנה כזאת אפשר להעריך לאשורן התפרצויות של אלימות המונית, בין אם במערב בתקופות מלחמות העולם, ובין אם בזמננו, בעיראק של דאעש." "לא יכולתי שלא להרהר בשאלה איך היו נראות תולדות הסכסוך הישראלי־פלסטיני אילו היה גנדהי מנהיג את העמים (ולפחות את אחד מהם). גנדהי, למשל, שלח סנדלים מעשה ידיו לגנרל יאן סמאטס יריבו, שהיה צעיר ממנו בשנה, וממנהיגיה של דרום אפריקה; קשה לראות מחווה כזאת בין מנהיגי האזור כיום. יחסי כוח, תיעוב ושנאה הם המובן מאליו (ביחסי החוץ והפנים כאחד, במעין הרמוניה). יש להודות שזה עובד באזורנו כבר די הרבה שנים. המחיר הוא עניין אחר." "מה שמעניין ביותר בספר הוא דרך המאבק של גנדהי. אנשיו מוכנים להקנס, הכלא, לחטוף מכות, אפילו להיות בסכנת חיים. מה שהם בשום אופן לא מוכנים לעשות הוא לפעול באלימות כלשהי כלפי יריביהם. הכל מתוך אמונה שלמה ואחיזה אמיצה באותה אמת נשגבת. פנאטים כמו דעא"ש, רק הפוך. ואכן, גם כאן עולה שאלת האלימות כאחד הצירים המרכזיים סביבם נסובים חיי האדם." "המאה העשרים תיזכר כמאה שהתחילה בהצלחתו של מאבק הסטגיארהה, אבל נמשכה בלמעלה ממאה שנה של רציחות המוניות. מאה שנים אחרי ניצחונו של גנדי והמורשת הכבירה שהנחיל למין האנושי, נראה שהוא ניצח בקרב אך הפסיד במלחמה: האמון שהעניק גנדי באנושות עדיין מעורר השראה בלבו של הקורא. אך השאלה על המעשיות של תורתו, בזמן שבו נערפים ראשיהם של אלה שכוונותיהם טובות בסכיניהם של טרוריסטים רצחניים, נותרה ללא מענה."
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
