 |
|
בבל , הודפס ב, 22/5/2021 |
|
|
בן פול
|
|
||
|
Ben Paul בן פול הוא שם בדוי. ספרים "אסור להתחיל לספר. השקר מתגנב מיד, באין רואה, משתקע, מתבצר, וזהו. שקר על גבי שקר. >>>
דברים "עלי להתרכז. משהו הלך לאיבוד. לא לאיבוד, לעזאזל. לקחו לי. הדלת נעולה, בדקתי. המיזוג פועל, האזעקה מהבהבת, הכול עובד. האחוזה מושתתת על עקרון הניצוּל עד הסוף. א. מזעוּר (המקום שאנחנו תופסים) ב. צמצום (מן השהות) ג. נוחות (חיסכון באנרגיה). הגז סגור? שכחתי. >>> "על כל פנים אינו מוציא דבר מפיו מלבד המהום סתום ותמרות עשן. השני דובר עברית אך מעדיף לשוחח בשפת הסימנים. הגעתי לדירה של נלי. מי? רונאל. נל? אה, היא לא בבית. איפה היא? תנועת יד רחבה, משתמעת ליותר משתי פנים. >>>
קישורים סרטון יו-טיוב מאת בן פול >>> זהות שאולה: הספר של הכותב האנונימי בן פול מבלבל, אבל מרתק "השורה התחתונה: אם זה לא היה ברור, לכו לקרוא. בן פול, מי שזה לא יהיה, פול אוסטר, עמוס עוז או משה לוי, כתב ספר נהדר." "בעקבות ההצלחה השיווקית של הספר שמחברו בחר להישאר בעילום שם ואף הסתיר את זהותו מהוצאת הספרים שפרסמה אותו, ובמקום תמונתו הציב על העטיפה תצלום של פני בבוּן, החלו עוד ועוד סופרים ומשוררים לפרסם את ספריהם בשמות בדויים ולהציב על עטיפות ספריהם תמונות של בבוּנים וקופים אחרים. שנה לאחר המהפכה, מדווח המגזין הספרותי של ה"טיימס" במדורו "מהנעשה בעולם הספרות", מכירות כל הוצאות הספרים בישראל את הסופרים המפרסמים אצלן רק בשמות העט שלהם. המועמדים לפרס ספיר לשנת 2015, מדווח ה"טיימס" ביבושת, הם שתי גורילות, קוף מקוֹק, אורנג-אוטנג מבכירי סופרי "דור הפלמ"ח", וכמה שימפנזים שזה להם פרסומם הראשון." "יהיה מעניין לגלות שמאחורי בן פול המסתורי עומד לא אחר מאשר ניר ברעם או דוד גרוסמן.." מיהו המחבר המסתורי של "מלך, בלש" "אין זו הפעם הראשונה, כמובן, שספר מתפרסם תחת שם עט, אולם היוצר המכונה "בן פול" הופך את הקריאה ברומן לכתב חידה." יצירה ספרותית נדירה מאת כותב אלמוני "חמש מאות מילים לא יספיקו כדי להתייחס ליצירה הספרותית הנדירה הזאת. הטקסט חובר בידי אלמוני או אלמונית, ואולי יותר מאדם אחד. מי שכתב את הספר הזה השיג באלמוניותו את חופש הביטוי. הוא בלתי תלוי בעובדות חוץ-ספרותיות. ובאמת, כל ניחוש לגבי זהות הכותב יהיה מיותר ביחס לעצם מעשה האמנות המעולה." "ואם אין לכם כח לקרוא: תגידו שזה דרור בורשטיין." "קשה להתרכז בעלילה הבלשית הסבוכה של "מלך, בלש". רוב תשומת הלב מוקדש לחיפוש אחר רמזים לזהות המחבר, שקורא לעצמו בן פול, וגם המו"לים בהוצאת בבל טוענים שאינם יודעים את זהותו האמיתית. כמה רמזים מהפרקים הראשונים: שונא את עמוס עוז ("יצאתי אל האור. אור התכלת העזה, אמר סופר החצר"), יושב ב"תחתית" ("מעניין אם חייך, תהיתי בעומדי בשמש הקופחת במעבר החצייה ברחוב יהודה הלוי פינת לינקולן")."
|
|
|||