 |
|
בבל , , 11/12/2023 |
|
| ||
|
|
|
|
דרור בורשטיין
|
|
||
צילום: תמי בורשטיין Dror Burstein דרור בורשטיין נולד ב -1970 בנתניה. התגורר שנים רבות בירושלים. כיום חי עם משפחתו בתל אביב. עורך פרסומי השירה של הליקון, ומלמד ספרות באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. |
|
"החלל הוא כמו תערוכה גדולה במוזיאון הפתוח רק בלילה והכניסה אליו חופשית תמיד, אך המוזיאון כמעט ריק ובתערוכה מעטים בלבד צופים, הגם שכולם ישֵנים במוזיאון מדי לילה. >>> בשנת 1949 הוקם בגליל המערבי קיבוץ לוחמי הגיטאות. מיסדיו עברו את המלחמה במרחבי ברית המועצות או כאסירים במחנות וגיטאות במרכז אירופה ובמערבה. שאול רובינזון הוא מבקר ספרות בן 33 שפִּרסם כמה ספרים של פרוזה ניסיונית ועיקר עיסוקו גניבות ספרותיות קטנות. כמה צלחות חומוס במסעדת "עבאס" בירושלים עם חבר ילדות, המשורר נחמן לורי, בבוקר אחד של יוני במהלך שבוע הספר שלפני רצח רבין, משכנעות אותו לשדוד ספרייה. >>> דרור בורשטיין מביא לקורא העברי טעויות הגהה ודפוס, טעויות ניווט, הסכמי ערים תאומות ושאר אי הבנות. >>> בסופו של דבר נופל אבנר ברנר ומתמוטט בלא סיבה. 1987. ישעיהו ליבוביץ` מגיע להרצאה בפני תלמידי תיכון דתי בעיר ליד הים, אבל בשל חקירת רצח ההרצאה מתבטלת ושערי בית הספר ננעלים עליו. ספר אפור נופל אל האסלה, וגורם להצפה. >>>
מן הגג, קומה אחת בלבד מעל דירתי, העיר נראית אחרת. מטרים ספורים כלפי מעלה, וצמרות העצים כבר נמצאות מתחת, כמו עננים בשעת טיסה. אפשר בקושי לראות פיסת ים רחוקה. >>> שלג קל ירד על בִּילְבָּאוֹ. ישבנו שם מתחת למוזיאון גוגנהיים וחיכינו לפתיחה. כמה מטרים מאיתנו עמד האדריכל הנודע פרנק גֶרִי והתבונן בעיון במבנה המפואר שתכנן ושהקנה לו תהילת עולם. >>> לאור תלונות של מטיילים באזור הגולן על הצורך להקיף את האגם כדי להגיע מטבריה לעין גב ולסוסיתא, הוחלט להרים גשר בין הצד המזרחי והמערבי של הכנרת. >>> בשנת 2004, בחודש אוקטובר, שהיה החם והלח ביותר מזה שנים בתל אביב, עד כי ראש השירות המטאורולוגי פוּטר ממשרתו בידי שׂרת האנרגיה בעוון טעות חיזוי קשה ובלתי נסלחת והטעיית ההמונים הצמאים לְסתיו בכל הנוגע לאופיו הצפוי של חודש אוקטובר האהוב שלנו, כלשון מכתבה של >>> תחזיק את הסולם, שלא ייפול לכם המשורר ויישבר לחתיכות, צעק-צחק המו"ל לוּאיס ירקוני מהדוכן ממול, תתנו לו קצת ספרים, שלא ישתעמם שם בשמים, עלץ מפינתו פופאי ברקוביץ', אמרו ברמקול: נחמן לורי, המשורר זוכה פרס פוגל יחתום עכשיו על 'גיאוגרפיה' >>> מעטים יודעים כי כריית תעלת פנמה, שהחלה בשנת 1904, היתה רק השלב הראשון בתכנית לחיבור אפריקה לדרום אמריקה. דרור בורשטיין מספר על שתי תכניות שבוטלו. >>> מנהיגיה האמיתיים של ישראל יושבים בבית הסוהר. אם מנהיגות היא מבט במציאות ובעקרונות, וקביעה של פעולה לפי מכלול המציאות והעקרונות, הרי שחמשת הסרבנים הם המנהיגים הגלויים היחידים של המדינה כיום. >>> היכן מקומו של הכותב? מהו החושך הזה שבצדו השני, החסום, הנסתר, של הדף? האין כבר ברור לנו כי היד הכותבת כאן נשלחת מעברם של "המתים שכבר מתו"? >>> בעקבותיו של מאיר ליפשיץ, גיבורו של שבתאי, ברחובות תל אביב ואמסטרדם. >>> גן אמיתי יודע את מקורו ומתייחס אליו. והמקור הוא גן-עדן, אבי כל הגנים. דרור בורשטיין על הגן בגבעת רם. >>> "בספר הקלאסי, החביב לכאורה הזה יש שירים תמימים, קצרים. ילדים אוהבים אותם. לאחרונה, כשהקראתי ממנו לבתי, חשתי צמרמורת. אחר כך הבנתי למה." דרור בורשטיין על פניה ברגשטיין. >>> המבט באריה בגן-החיות הוא גם מבט בכלוב. אנו ממקדים את הראייה בחלל שמעבר למוטות המתכת הצפופים, מתעלמים מן העובדה שמבטנו מתאפשר בגלל הסורגים, שהסורגים הם ההופכים את הפחד ליופי. ביום רביעי שעבר כל גופו של האריה הגדול שבשמים נמלא שאגות אור. >>> רק בישראל כל מי שנכנס לקניון, מקום שאמורים להוציא בו כסף, לבלות, עובר טקס צבאי: שומר חמוש עוצר אותו, תא המטען נפתח. חיפוש. טקס המעבר הביזארי הזה ממחנה צבאי לעולם הצריכה, הוא קיצור ההיסטוריה של הישראליות בעשורים האחרונים. >>> פינת הרחובות עמק-רפאים ודוד רמז פסי הרכבת בתל-אביב הם תמיד "דרך", ולא "מקום". תמיד יהיה שם "הלאה", המשך שאת סופו אי אפשר לראות: הרצליה, נתניה, חדרה, חיפה, עכו... אין למסילה הזו סוף (כן, בוודאי, יש לה סוף, אבל לא עבורנו). >>> השופטים, ממש כמו השומר מול שער החוק, נתפסים אז בדיוק כפי שהם, עומדים - בדיוק כמו האיש המחכה לפני השער - בפתחו של החוק במלוא מובן המילה, שלטי ה"אין מעבר" הקטנים המגינים עליהם מסתרגים, ועל מבטיהם השיפוטיים, כמו עלינו, חולש מבט רואה-כל, הנשקף מכל החלונות. >>>
דאו: דרך הנהר הטובע חשבונו של קהלת קוֹל דֹּדִים שיחה
יואל הופמן (תרגום, מבוא והערות) ספר הזן של ג'ושו
"אלן ווטס כותב בספרו 'דאו: דרך הנהר' (בבל) באופן ייחודי ובהיר ושקוף, כאילו הוא מספר באופן קליל את מה שראה וחווה בלימודיו את התרבות הסינית. הוא לא כותב כמומחה אקדמי כל-יודע, אלא כמתרגם תרבות, מוסר ומבהיר. דרך כתיבתו והתנסחותו גורמת לקוראים לחשוב באופן שונה, לא רק על התרבות הסינית, אלא גם על אופן ההתבוננות שלנו בתרבות המערבית: 'ממש כפי שהכתב הסיני קרוב לטבע לפחות צעד אחד יותר מאשר זה שלנו, כך בפילוסופיה העתיקה של הדאו יש מיומנות, או תבונה, שמתאימה את עצמה לנהרות, לזרמים ולמרקמים של תופעות טבעיות, בראותה בחיי האדם חלק בלתי נפרד מתהליכי העולם, לא משהו עוין ומנוגד להם'. אם כל תחום עיוני היה זוכה לווטס משלו, היינו מבינים את העולם הרבה יותר טוב, ובעיקר - נהנים הרבה יותר מהלימוד. והנאה נוספת: הספר הזה בעברית הוא מופת מו"לי. הכל בו מושקע, יפה וטוב. התרגום המשובח של דרור בורשטיין, העטיפה והנייר, המפתחות, הטבלאות, הקליגרפיה." "קוטב הכישלון של הכתיבה, מותה המטאפורי, קיים תמיד. אבל אצל דרור בורשטיין המת הזה קם לתחייה, ומתהלך כנפיל ברחבי העיר, מטיל את צלו בכל. עינת יקיר עם מחשבות על הלשון של 'הרוצחים'" רז יובן על אבנר ברנר, וואלה >>> עודד וולקשטיין, מוסף ספרים, הארץ >>> הוויה שמימית בבלי אף חוויה דתית אחת יוסי פלס, הארץ ספרות >>> "כך, כנראה, נראית תהום הנשייה" - דרור בורשטיין על ישראל ברמה ב"דג אנונימי" >>> אריק גלסנר על אבנר ברנר - הארץ תרבות וספרות >>> אלוהים נוכח-נפקד: ראיון עם דרור בורשטיין שירי לב-ארי, מוסף גלריה >>> אריאנה מלמד על ערים תאומות, YNET >>> נועה מנהיים על ערים תאומות, תל אביב >>> לארס פוירסן באתר הצניחה החופשית הישראלית >>> גבריאל מוקד על "ערים תאומות", NRG >>> Parody lost - an interview with Dror Burstein >>> תמר לנדאו, הארץ, מוסף ספרים >>> הבלוג של דרור בורשטיין באתר "רשימות" >>> מה ענה לכתב ה"ברלינר צייטונג" בנו של הקצין הבכיר, שנורה במהלך חג הפורים בידי ילד בן שבע מחופש לשוטר מג"ב, שגנב, כמסתבר, את נִשקו האישי של אביו? מתוך "מתחת לשולחן", הבלוג של דרור בורשטיין באתר רשימות. >>> שיר בסגנון זביגנייב הרברט בתרגום דוד וינפלד, דרור בורשטיין ב"רשימות". >>> הבלוג של דרור בורשטיין. אתר רשימות. >>> "...למעט חריגים בודדים, מדווח היום המגזין התל אביבי לאמנות 'סטודיו', חדלה אמנות הציור, למעשה, להתקיים." הסופר דרור בורשטיין הוא הזוכה לשנת 2004 בפרס על שם מרדכי ברנשטיין המוענק מטעם התאחדות הוצאות הספרים בישראל, על ספרו "אבנר ברנר" (הוצאת בבל). הפרס בסך 50 אלף שקל, מוענק בכל שנה לסופר עד גיל 50, על רומן מקורי. ידיעה וראיון קצר עם דרור בורשטיין. NRG תרבות >>> אתר הקרן ע"ש מרדכי ברנשטיין >>> ברכות לזוכים בפרס היצירה לספרות ע"ש לוי אשכול לשנת תשס"ו בין 14 הזוכים בפרס היצירה השנה שלושה סופרים שספריהם ראו אור בהוצאת בבל: דרור בורשטיין ("אבנר ברנר", "ערים תאומות"), סמי ברדוגו ("ילדה שחורה"), שמעון צימר ("אומללות ראויה לרומן"). עוד עיר תאומה מאת דרור בורשטיין, אתר רשימות >>> גלן גולד: "טרילוגיית הבדידוּת" (פתיחה) מתוך הפרולוג לתסכית הרדיו "אידיאת הצפון" פסטיש תומס ברנהרד, מתוך הרומן "הרוצחים". "הכרנו פעם דקדקן גדול. אם מישהו היה טועה ואומר, למשל, 'פלפל ממולֶא', הוא היה מתקן אותו מיד ומדגיש: 'פלפל ממוּלָא', בהדגישוֹ את ההטעמה המלרעית במילה 'פלפל'." "יצירת אמנות מרשימה כזו אינה נוצרת כאן בכל יום ולא בכל שנה." "הביקורת הנהדרת של דרור בורשטיין על עולם הספרות מתפספסת בגלל עלילה בעייתית". ארבעה קטעים מתוך ספרו של דרור בורשטיין "ערים תאומות" בתרגום לאיטלקית. >>> "על פי דרור בורשטיין, שספרו 'הרוצחים' רואה אור בימים אלה, הכל קשור בכל: הטרור ותאונות הדרכים נובעים מאותו יסוד אלים שנעשה דומיננטי בישראל וחילחל גם לספרות המקומית. משני גיבורי הרומן שלו צומחת דמות חדשה של אדם מושחת ורע. 'זה העתיד', הוא אומר, 'הרע מנצח'." "יצירה עמוקה ומאתגרת שמראש לא מכוונת לקהל הרחב: מהפנט, הספר החדש של דרור בורשטיין. הדמויות, הסיפור ההולך ונקשר ואז נפרם ושוב נתפר כרשומון - במהלכו חוזר המספר לאותם אירועים שוב ושוב מנקודות מבט שונות. גם הגיבורים מתים ושוב חיים, והזמן הוא הווה ועבר ועתיד, והספר אמנם נקרא "הרוצחים", אבל לא ברור עד שלב מאוד מאוחר את מי בכלל רצחו, והקורא לא מחפש אחר הרוצחים אלא אחר הרצח עצמו." "את הביקורת הזאת כדאי לקרוא אחרי שגומרים את העמוד האחרון של 'הרוצחים', הרומן החדש של דרור בורשטיין. אסף שור חיכה ליצירת המופת הזאת הרבה זמן, והאמת? הוא מעדיף לשמור אותה לעצמו." "'הרוצחים' הוא יצירה משובחת, שדורשת מהקורא ידע ספרותי מוקדם ומידה מסוימת של מאמץ, אך מפצה אותו ביכולתה האדירה לענג ולהצחיק. דרור בורשטיין מבסס כאן את מעמדו כסופר המעניין ביותר מדור ילידי שנות השבעים." "הרומן החדש של דרור בורשטיין מציף את הקורא באינסוף מקטעים מלאי דמיון שמותירים אותו נדהם." "קשה לחלוק על הטענה שהרומן החדש של דרור בורשטיין הוא יצירת מופת, כי בלתי אפשרי לקרוא אותו, למרות כל החן." "הכרתי פעם רַצָף פלסטיני אחד, שאחרי שהיה מניח את אריחי הקרמיקה בחדרי האמבטיה החדשים והיה מוודא כי הם ישרים על פי הפלס, היה נוטל פטיש ושובר את אחד האריחים." "אלה שירים על עיר, ואין זו עיר אלא חייך, לכן תמשיך לקרוא" "'הרוצחים', ספרו החדש של דרור בורשטיין, הוא רומן שנחצב ממכרות ספרותיים עמוקים ועושר לשוני נדיר, טקסט צפוף ומלא בן מאות עמודים, פלט גועש של דברים הסוחפים את הקורא למסע אל תוך קרביה של המציאות הישראלית." "למרות שדרור בורשטיין הוא מספר נפלא, הדבר האחרון שהוא עושה ב"הרוצחים" זה לספר סיפור כמו שצריך. חבל (וגם: למה זה לקח לו 650 עמודים?! תעלומה." מה שספרות גדולה יכולה לחולל בחיי קורא "שני הספרים האלה משלימים סדרה של חמישה חיבורים (קדמו להם "ילד", "הסיבה" ו"המרתף", שלושתם הופיעו בהוצאת "המעורר" ותורגמו להפליא בידי שתי מתרגמות הספרים החדשים), המצטרפים יחד לחיבור הכן והמרשים ביותר המוכר לי שכתב סופר על עצמו. אין זו אוטוביוגרפיה, כלומר סיפור החיים כשלעצמם, אלא אוטוביוגרפיה רוחנית, סלקטיבית מאוד, שכל כולה מכוונת להבנה עצמית של ברנהרד, שהיא בראש ובראשונה הבנה עצמית שלו כסופר. חמשת הספרים הם, לכן, מבוא הכרחי, והמבוא הטוב ביותר, לספרות המופת שהוא כתב." דרור בורשטיין, מתחת לשולחן, רשימות >>> "אחרי שנתיים בהן עבדתי מדי יום מהשעה שבע בבוקר ועד השעה חמש אחר הצהריים, כמעט בלי הפסקות, על כתיבת מחקר בנושא מנהגי החג של קהילת רוצחי ההמונים בדרום אמריקה, מחקר שהוזמן על ידי ועד ניצולי השואה בברזיל תמורת תשלום שלא יכולתי לסרב לו באותה עת, כמה ימים אחרי ששלחתי את הדיסק ועליו החומר כולו מוכן לדפוס ליו"ר הוועד בברזיליה, עליתי על מטוס לאמסטרדם, על מנת לנוח למשך כמה שבועות מלחץ העבודה הבלתי אפשרי, שהביא אותי לידי דיכאון ומועקה מתמשכים כבר בחודש הראשון של העבודה, דיכאון ומועקה שכל העוסק בתופעות כגון אלו שאני עסקתי בהן נידון לסבול מהן במוקדם או במאוחר וברמה זו או אחרת של חומרה, מועקה שנבעה ודיכאון שנבע בין היתר מן העיסוק היומיומי המופרז, שהייתי מחויב בו מכוח החוזה שלי, בגורלות מן הסוג הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת, ואני מתכוון הגרוע ביותר, גרוע יותר מהגרוע שעבר בראשכם עכשיו ושאינו אלא גורל קל ונוח אם לומר את האמת המכאיבה." תרגום לאיטלקית מאת דויד מנו של שני סיפורים מתוך ספרו של דרור בורשטיין "ערים תאומות" >>> מחשבות בארבעה גנים. הייקו מאת דרור בורשטיין, מתחת לשולחן, רשימות >>> "הרוצחים" ברשימה הסופית של פרס ספיר ספרו של דרור בורשטיין "הרוצחים" נבחר לרשימה הסופית של פרס ספיר לשנת 2007. ארבעת הספרים האחרים ברשימה: "אהבה עברית" מאת שושי בריינר (עם עובד), "מחזיר החלומות" מאת ניר ברעם (כתר), "שחיטה שחורה" מאת שחר מגן (כתר), "שום גמדים לא יבואו" מאת שרה שילה (עם עובד). >>> עדיה אמרי אור משוחחת עם דרור בורשטיין ב- NRG >>> דרור בורשטיין ואסף שור בין הזוכים בפרסי שר התרבות דרור בורשטיין זכה בפרס שר התרבות לספרות מופת על עריכת קובץ מיצירותיו של אורי ניסן גנסין. "הנוסח העברי של דרור בורשטיין וההערות של יואל הופמן ל'ספר הזן של ג'ושו' מוצלחים לא פחות מהטקסט עצמו." שיר בסגנון זביגנייב הרברט בתרגום דוד וינפלד "לאחרונה שוקע מר קוגיטו סדרה בת שמונה הרצאות שינתנו על ידי דרור בורשטיין כסופר אורח באוניברסיטת תל אביב. פרטים והרשמה ב"מתחת לשולחן", הבלוג של דרור בורשטיין באתר רשימות >>> "בידע התרבותי המקיף שלו, במיומנותו הווירטואוזית לתזמר רומן עתיר דפים שבו עשרות דמויות ופיתולי עלילה תוך שהוא מערבל את הזמנים, בחוש-ההומור הפראי, בנטייתו לפארודיה, בכשרון החיקוי שהוא מפגין, ביכולתו לחרוג מתחומי הריאליה היומיומית אל מחוזות ההזיה והחלום ובתיאורו את הצדדים האפלים והלא-רציונליים בנפש האדם – בכל אלה מציב בורשטיין את עצמו באחת המדרגות הגבוהות ביותר בספרות העברית הנוכחית של ימינו." "ספר שורף. יש בו אש פנימית, כנות לא מתפשרת, ומוסיקה מהפנטת שאי אפשר שלא להתמסר אליה." - אשכול נבו ממליץ על ספרו של דרור בורשטיין "אבנר ברנר". על אפשרויות השימוש במרפק נגד משוררים דרור בורשטיין בשיחה עם אסף שור לרגל צאת ספרו השני, "מוטי". השיחה תערך בחנות "סיפור פשוט", שבזי 36, נווה צדק, תל אביב, 2.6.08 בשעה 19:30. הכניסה ללא תשלום. >>> רב המכר החדש של דרור בורשטיין ואסף שור להורדה בחינם בגירסת פדפ. ראיון עם דרור בורשטיין ואסף שור "הוא משולח כל רסן, משוחרר מכל מחויבות, עושה כבתוך שלו בכל מה שנקרה בדרכו - בין אם זו בחורה חמת-מזג, מתנקש אכזר וחסר-מזל, או השפה העברית עצמה. כן, זהו הפקיד - גיבור הנובלה הפרועה של דרור בורשטיין ואסף שור." "בעיני, מדובר בספרו החשוב ביותר של בורשטיין וזו פשוט תעלומה כיצד חמק לו מתחת לרדאר." מגדל של ספרים: לכבוד חגיגות ה-20 של בבל אלונה קמחי על "אפשרות של אי", אילנה ברנשטיין על "המצב העברי", אסף שור על "דברים מוזרים קורים", אסף גברון על "אנחנו", לאה איני על "המאהבות", דרור בורשטיין על "עיר לבנה, עיר שחורה". "הספר הטוב שקראתי בשנה החולפת היה 'הזיית ניו יורק' של רם קולהאס (בבל, מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'). זהו דיוקן של עיר, פסיכואנליזה פואטית מבריקה של הרחוב, של גורד השחקים, של הבלוק. מלון וולדורף-אסטוריה נהפך ל'סלון קולקטיבי עצום להצגה לראווה של מנהגים עירוניים חדשים'; 'גורד השחקים מעניק לעסקים מערב פרוע של שטחים נרחבים מעשה ידי אדם'; 'גורד השחקים כמכשיר אוטופי לייצור מספר בלתי מוגבל של אתרים בתוליים בנקודה מטרופולינית אחת', בעזרת המעלית, 'המשחררת הגדולה של כל המשטחים האופקיים שמעל קומת הקרקע'. "אדם בחלל": חיבור מופלא בין ספרות לאסטרונומיה ״ספרו החדש של דרור בורשטיין יוצר מפגש מקורי ומרתק בין עיסוק בחלל וכוכבי לכת לבין ספרות ואמנות, עד שהקוראים נדבקים בהערצה לנושא...בורשטיין מודע לכך שהוא לא יוכל להגיע למקומות שהוא כותב עליהם: כל מה שהוא יכול לעשות הוא לתאר אותם, להבין מהם משהו על עצמו, על העולם שסביבנו, על ספרות ועל אמנות. ובתיאור הזה, בהבנה הזו, יש אסתטיקה רבה, שהופכת את "אדם בחלל" לספר נפלא כל כך.״
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
