 |
|
בבל , , 23/9/2019 |
|
| ||
|
|
|
|
ז'ורז' פרק
|
|
||
Georges Perec ז'ורז' פרק נולד ב-1936 בפריז למהגרים יהודים מפולין. אביו, שהתנדב לצבא הצרפתי, נהרג ב-1940. אמו מצאה את מותה באושוויץ ב-1943. |
|
ז'ורז' פרק עם רובר בובר סיפורים מאליס איילנד "מה שאני, ז'ורז' פרק, באתי לחקור כאן בחודשי חייו האחרונים הגה הצייר סרז' ולן את הרעיון ליצור תמונה אחת שתכנס את כל ניסיונו: יהיה בה כל מה שאי פעם נרשם בזיכרונו, כל התחושות שחלפו בו, כל החלומות שלו, התשוקות שלו, כל המרכיבים הזעירים שסכומם היה חייו. >>> אחרי "הדברים" וזוג גיבורים שהוא אולי לא יותר מהשתקפות בחלון הראווה, ואחרי "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" וגיבור אלמוני שאפילו המחבר אינו זוכר את שמו, ב"איש ישן", הרומן השלישי שלו, מתמודד ז'ורז' פרק לראשונה עם דמות אמיתית, שאין לה שם אבל >>> איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר? התנ"ך של הסרבנות האפורה: ספרו השני של פרק הוא אפופיאה המתארת את עלילותיה הטריוויאליות של חבורת צעירים פריזאית המנסה לסייע לאנטי-גיבור שהמספר לא מצליח בשום אופן להיזכר בשמו, להתחמק מהשרות הצבאי במלחמת אלג'יריה. >>> "דומה שהמרחב יותר מאולף מהזמן, או פחות מסוכן ממנו: בכל מקום אפשר לראות אנשים שיש להם שעונים, ורק לעיתים רחוקות מאוד אנשים שיש להם מצפן. יש לנו תמיד צורך לדעת מה השעה, אבל אנחנו לא שואלים את עצמנו איפה אנחנו". >>> סילבי וז'רום הם צעירים בני המעמד הזעיר- בורגני. הם חדורים תשוקה בלתי נלאית לרכוש לעצמם שורשים, זהות ואושר באמצעות קנייה וצבירה של חפצים. מבעד למשאלותיהם הבלתי אפשריות, מצטייר דיוקנה של חברת-צריכה נרקסיסטית, שבה הפרט יכול לאהוב רק את השתקפות עצמו. >>>
"בעיני, אני דומה יותר לאיכר שמעבד חלקות שונות; באחת הוא מגדל סלק, באחרת אספסת, בשלישית תירס, וכו'." >>> הפרק ה-נא: ולן (חדרי משרתות, 9) "הוא יצייר את עצמו מצייר את עצמו"... העין תחליק, ראשית כל, על פני השטיח האפור של מסדרון ארוך, גבוה וצר. הפתיחה של "הדברים" בתרגומו של דן דאור >>> ז'ורז' פרק עם רובר בובר אי הדמעות החל מהמחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה, טלטלה תקווה אדירה את אירופה: לעמים הרמוסים, המדוכאים, משוללי הזכויות, המשועבדים, הטבוחים, לכל שכבות החברה המנוצלות, המורעבות, מוכות המגפות, שדולדלו במשך שנים של רעב ושל מחסור, קמה ונהיתה ארץ מובטחת: אמריקה, ארץ בתולה >>> "היה זה בלילה שליו ורב אור "מסיבות שלא הובהרו כל צורכן, אך הקשורות קרוב לוודאי בהעדרויותיו הממושכות של בעלה, לא יכלה מדאם אלטמון לנסוע בשעה שנקבעה תחילה ונאלצה להישאר בביתה יממה נוספת. >>> הסיפור על השופט ואשתו שהפכו לפורצים "לא מתוך תאוות בצע גנבו הדנגלרים, אלא דווקא, כבכל אותם מקרים המתוארים בשפעת פרטים בספרות הפסיכופתולוגית, משום שהסכנות שהיה עליהם להתמודד איתן עוררו אצלם התעלות והתרגשות בעלות אופי מיני ממש, ובעוצמה יוצאת דופן. >>> הסיפור על האיש שצייר אקוורלים והורה לעשות מהם פאזלים "נדמה לעצמנו אדם שהדבר היחיד המשתווה להונו הוא אדישותו כלפי מה שההון הזה מאפשר בדרך כלל לעשות, ושמשאלתו, רבת-הרַהב עוד הרבה יותר, תהיה לתפוס, לתאר, למצות – לא את כוליות העולם – פרויקט שעצם ביטויו במילים די בו להחריבו – אלא קטע מוגדר שלו: לנוכח האין-פשר >>> הסיפור על המתנות של הנגר-אומן מוורונה "...וכך התגלתה ההתענפות הפנטסטית הזאת, עקבות מדויקים של מה שהיו חיי התולעת בחתיכת העץ הזאת, התערמות קפואה, מינרלית, של כל התנועות שהיוו את קיומה העיוור..." "תחילה זו רק מין לאות, עייפות, כאילו שמת לב פתאום שזה זמן רב, זה כמה שעות, אתה אחוז אי-נוחות זדונית, משתקת, בקושי מכאיבה ועם זאת בלתי נסבלת, התחושה המבחילה והחונקת שאתה נטול שרירים ועצמות, שאתה שק מלט המצוי בין שקי מלט. >>> חלל וכו' : מבחר מרחבים : הקדמה לחיות, פירושו לעבור ממרחב אחד למשנהו, תוך השתדלות מרבית שלא להתנגש. >>> על הקושי לדמיין את העיר האידיאלית לא הייתי רוצה לחיות באמריקה אבל לפעמים כן... >>> חמישים דברים שהייתי רוצה לעשות לפני מותי רשימה שנוצרה עבור תוכנית רדיו בהשתתפות פרק. היא קיימת בשתי גירסאות: כתמליל ההקלטה ובגרסה כתובה שנערכה על ידו, והיא מופיעה כאן. פחות משנה לאחר השידור חלה פרק בסרטן ריאות, שהכריע אותו תוך חודשים ספורים. >>> ז'ורז' פרק מתוך "האינפרא רגיל" 1989 הוצאת Seuil מצרפתית - לנה שילוני. >>> אליס איילנד הוא בשבילי המקום בה"א הידיעה של הגלות, כלומר המקום של העדר המקום, של הלא מקום, של השום-מקום. >>> הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים הבעיה של הספריות היא בעיה כפולה: בעיה של חלל בתחילה ואחר כך בעיה של סדר. ז'ורז' פרק על אמנות סידור הספרייה. >>> תרגום לעברית של פתיחת הרומן "נעלם" DISPARITION. "רומן בלשי המתרחש בעולם שבו אינה קיימת E, האות הצרפתית הנפוצה ביותר. >>> מתוך "איש ישן" הוצאת "דנואל", 1966. מצרפתית - אביבה ברק >>>
"אפשר לקרוא את הספר הזה כאילו היה החלק השלישי בטרילוגיה של פרק, שתחילתה ב'חלל וכו': מבחר מרחבים', (בבל, 1998), והמשכה ב-'W או זכרון הילדות' (הספריה החדשה, הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, 1991), שניים מספריו הקודמים של פרק שנכתבו ב-1974 ו-1975 (בהתאמה). הספר הזה ממזג בתוכו כמה מן העניינים העקרוניים ביותר שהעסיקו את פרק בשני הספרים הללו - בראש וראשונה, העיסוק בקרע - קרע מן העבר, ממולדת, ממשפחה, מעצמך. 'W או זכרון הילדות', האוטוביוגרפיה המרוסקת של פרק, הספר היפה ביותר שנכתב אי פעם, חדר עמוק אל תוך חוויית הקרע האישית שלו כיתום מלחמה. 'סיפורים מאליס איילנד' מרחיק עדות, ופונה אל הקרע דרך המסע, הקריעה, המעבר של מיליוני אנשים מעברם, מארצם וממשפחתם אל העולם החדש, אמריקה, הארץ המובטחת." "פרק ניהל חיים צנועים. הוא מעולם לא היה אינטלקטואל מפורסם ונמנע מהעימותים המתוחים של תקופתו אודות סטרוקטורליזם, פסיכואנליזה ותיאוריה. אבל למרות שלעיתים נדירות הוא הביע עמדה לגבי נושאים חשובים, אבל כתיבתו מלאה בהשתקפויות אינטליגנטיות." אליס איילנד, בית חרושת לייצור אמריקאים "ב'בית חרושת לייצור אמריקאים' זה, מנסה פרק להפוך את היוצרות ולחזור לאירוע טרומי יותר, לשחזר את זהותו היהודית, זו שאבדה בשואה, זו שנשכחה בנקודת המעבר ומרכז המעצר הזה שבין העולם ישן והחדש." "באחד מן הערבים האחרונים היה בני הקט (2.5) שוקד על הרכבת פאזל רצפה גדול של פו הדב וחבריו. הוא היה מרוכז בהרכבת החלקים אלו אל אלו באופן שדמה יותר לקולאז' דאדאיסטי או לציור קוביסטי מאשר לתמונה המקורית (המבוססת סרט האנימציה מאולפני דיסני). אף על פי כן, נראה כי הוא שואב מכך הנאה רבה. מובן שלא רציתי להפריעו ממלאכתו או לתקנו. חשוב שיילמד להתבונן על הדברים מכמה פרספקטיבות, שיבין שאין רק דרך אחת בלבד לפתרון בעיות. הבטתי בו והייתי מרוצה, משום שאמנות לדידי נולדת מנסיון וטעיה, במיוחד ממה שנדמה כפריצת גבולות ומחיצות סגנוניים, ומשלבים שונים ביניהם, היוצרים לבסוף, דבר מה חדש, הנִכָּר לעיניים כויטאלי ומקורי, ביטוי עצמי ועצמאי של הנפש. על ז׳ורז׳ פרק וזיכרון, בלוג A-Z >>> ״לא פחות משחייו של פרק עשויים ממילים, ספריו של פרק עשויים מחפצים. מאמר זה הוא ניסיון להתחקות לא אחר חייו של פרק, אלא אחר חלק קטן ממאות החפצים הממלאים ספר אחד, החיים הוראות שימוש.״ עמוד הבית של עמותת ז'ורז' פרק >>> ז'ורז' פרק - ביבליוגרפיה >>> קטע מ"נעלם" >>> עמותת ז'ורז' פרק >>> ז'ורז' פרק - "מסע החורף" (תרגום לאנגלית) >>> אתר הבית של OuLiPo >>> Experimental demonstration of the tomatotopic organization in the Soprano: Cantatrix sopranica L מאמר מדעי באנגלית מאת ז'ורז' פרק הבוחן את השפעת זריקת העגבניה על זמרת הסופרנו. >>> "מודלים נבוקובים בכתיבתו של פרק" - מאמר מאת דיוויד בלוס >>> פלובר ופרק >>> אלפא-בתא: אתר המוקדש ל"נעלם" >>> סקריפטוריום - ז'ורז' פרק (אנגלית) >>> עודד מנדה-לוי על חלל וכו': מבחר מרחבים. >>> לקסיקון פרקי קטן בעריכת ברנאר מנייה >>> מאמרים ומחקרים על ז'ורז' פרק >>> ביבליוגרפיה על "איזה טוסטוס קטן עם כידון מצופה כרום בקצה החצר?" >>> ביבליוגרפיה על "חלל וכו' : מבחר מרחבים" >>> ביבליוגרפיה על "הדברים" >>> ביבליוגרפיה של כתבי פרק >>> Le Cabinet d'Amateur - כתב עת לפרקולוגיה >>> דף של ארטה המוקדש לז'ורז' פרק >>> "...כדי לתת לכם רעיון כללי על איך כתוב הספר הזה, נסו לקחת ספר טלפונים, תשבץ, עותק של 'מלכוד 22' ואת הקובץ המלא של פקודות מטכ"ל, לגזור אותם לגזרים ולנסות ולהדביק בחזרה. מה שתקבלו יהיה הדבר הקרוב ביותר לאופן המצחיק והגאוני שבו פרק מתאר את קסרטיני המחנה הצה"ליים בעליל (בעזרת תרגומה המעודכן של חגית בת-עדה)...זעקה קטנה, חכמה ומצחיקה, נגד הכורח ששולח גברים צעירים ללכת להילחם בגברים צעירים אחרים שהם אפילו לא מכירים..." סרטם של ז'ורז' פרק וברנאר קיזן (ש/ל, 94 דקות, צרפת, תוניסיה 1974), בכיכובו של ז'אק ספיסר ובקריינות של לודמילה מיקאל. הסרט זכה בפרס ז'אן ויגו 1974. >>> קטלוג הספרייה של ז'ורז' פרק בצרוף הערות והקדשות הרשומות על הספרים.Le Cabinet d'amateur >>> חוויה מרגשת של קריאה מענגת ומעמיקה "נובלה קטנה, קצבית, ייחודית, עמוקה ומרתקת...תרגום ספרותי מבריק של מצב נפשי דיכאוני, של תחושת ניכור עילאית." "אתה רואה אותך. אתה רואה אותך רואה אותך" "הרצון של הגיבור להגיע למצב של אדישות מוחלטת, של אין, הוא למעשה לב לבו של הרומן - מעין סיפור מסע בדרך להגשמת מהותו כאדם, בדרך לגאולה; ולשם כך הוא חייב להגיע למצב של היעדר כללי: היעדר תחושות, משאלות, רצונות גשמיים, ערות, צלילות ואפילו שינה". "דמיינו לעצמכם שיכולתם לשחרר את בלמי המוח" "...יצירה חד-פעמית, מבריקה, גאונית, מצחיקה מאוד, מוטרפת, מלוטשת, מאלתרת, ניצחון הרוח...חוויית קריאה מפעימה, משחררת, מרגשת, ממלאת מרץ, נסיעה ברכבת הרים ספרותית. קחו נשימה עמוקה, התחילו לקרוא, והחיוך לא ימוש מפניכם. ענק, מפיק דמעות, ומחייב קריאות חוזרות ונשנות. לא בשביל המחקר, בשביל התענוג." "מעולם לא ניתן טייטל כה ארוך ומעולה לספר כה קצר ומצוין..." "...המלים המומצאות, שבירת המבנה הלינארי של הנראטיב כל אלה תופסים את מרבית החלל הסיפורי, ובאים מבחינה כמותית על חשבון העלילה כשלעצמה, ועוד יותר מכך על חשבון המחאה האנטיצבאית הגלויה.אך לא רק שאין בכך כדי לטשטש את הביקורת הקטלנית שמעביר פרק, אלא שההיפך הוא הנכון. השימוש התכוף באמצעים אלה הוא המאפשר לרגעים הבודדים של המחאה הגלויה להיות כה מצמררים." "פרק שופך כאן את תכולת ארגז הכלים הספרותי הווירטואוזי הייחודי לו: הלשון הרזה העניינית, חקירת הפרטים הבנאליים ביותר, ההתעכבות על חפצים, קיטלוג כמעט סטטיסטי של ההוויה, הזרה וניכור של הסביבה על כל אביזריה, עיסוק בזיכרון, ריפרורים לספרים ולסופרים אחרים, ומעל הכל הזרמה תמידית של רגש תלישות ובדידות, הנוסך בקורא הרהורים אקזיסטנציאליסטיים נוגים על חייו שלו עצמו." "פרק, במלאכת מחשבת מפליאה בדיוקה, ממפה עד לפרטים המזעריים ביותר את כל תוואי המילוט (הבלתי) אפשריים. לא בביטול ולא מתוך בורות הוא מבקר את המציאות של גיבוריו, אלא מתוך היכרות קרובה, הכי קרובה, מדויקת עד כאב." "פרק מת קצת לפני היות האינטרנט, אבל כל דף בספר, הרוחש חיים כמו החיים עצמם, שולח את הקורא למסעות רחוקים. כל כך טבעי לקשר את המלים." "'החיים הוראות שימוש' מבקש לברוא יקומים שמתקשרים זה עם זה בחלל של בית אחד בן עשר קומות ברחוב סימון-קרובלייה בפריז. אבל אל תיתנו למיליארדי האפשרויות של ז'ורז' פרק להרתיע אתכם, כי יש מקום גם לקריאה אחת שהיא כולה שלכם." והנה מופיע קוסם בשם ז'ורז' פרק "לא יכולתי לא לראותו: הוא היה כאן, על דוכן בחנות הספרים, רעמה נדיבה מעטרת את ראשו וחיוך של ספינקס על פניו. הוא ניבט אלי מבעד לחלון הצרפתי הגבוה, כמזמין לפתוח את ספרו המונומנטלי, "החיים הוראות שימוש", בתרגומו הנפלא של עידו בסוק." "תערובת מסחררת של ריאליזם ודמיון פרוע, אמת ובדיה." "... איזה תענוג להיות קורא עברית ברגעי חסד שכאלה, בעיקר בשל הגילוי המחודש שהשפה העברית אינה מגבילה את הכותב והקורא...'החיים הוראות שימוש' הוא יצירת מופת כפולה, כמקור וכתרגום." "ז'ורז' פרק הוא אחד הסופרים המרתקים ביותר של החצי השני של המאה העשרים." "קשה להסביר איך הופך ספר שהוא כולו ניסיון ספרותי מעניין לקריאה .אין בו עלילה, אין בו כמעט מערכות יחסים מרתקות, אין בו עמקים פסיכולוגיים. ולא, אין בו טרגדיות של פחי זבל וגללי כלבים. כן, יש בו את החיים, כמעט כמו שהם, חלקם מוזרים, חלקם קטנים, אך מרובי פרטי יום יום. כן, הספר מיוחד מאוד ומרתק לקריאה." " 'איש ישן' הוא ספר על איש ישן. זה מה שיש בו לכאורה, רק זה, איש ישן. נימת הגוף "אתה" היא כמעט מצווה כמעט היפנוטית." חברת "La Vie est Belle" משיקה השבוע דיווידי חדש של הסרט "איש ישן" (פרס ז'אן ויגו 1974) בבימוים של ברנאר קזאן וז'ורז' פרק. המארז מורכב משני תקליטורים הכוללים בנוסף לסרט עצמו גם שני סרטים דוקומנטריים שקזאן עשה על פרק ויצירתו, וספרון שבו ניתן לקרוא את התסריט המקורי עם הקדמה של המחבר. >>> להתבונן, ושוב להתבונן: על "חלל וכו' : מבחר מרחבים" מאת ז'ורז' פֶּרֶק "פרק מנסה להתמודד עם הקיבעון בתפיסות המקובלות של מרחב הדירה. הוא מנסה להעלות על הדעת תחליפים מרתקים במוזרותם לחלוקה המוכרת של חדר שינה, חדר ילדים, חדר מגורים וכדומה. חלוקות המבוססות לא על סדרי היממה, אלא על סדרים שבועיים. כאלה הם גם התרגילים המחשבתיים על דירה שיש בה בכוונת תחילה חדר שהוא באופן מוחלט חסר שימוש - לא חלל רב-פונקציונאלי כי אם א-פונקציונאלי, חלל המוביל למסקנה שהשפה אינה יכולה לתאר את הלא-כלום, את הריקות." חוקר הספרות ברנאר מאנייה נפטר ב-5 בדצמבר בטולוז. מאנייה היה מחשובי החוקרים של ז'ורז' פרק, לו הקדיש את חלק הארי של חייו האקדמיים. ברנאר מאנייה סייע וייעץ לנו במהלך שנות העבודה הארוכות על תרגום "החיים הוראות שימוש" לעברית, ואף תרם מאמר למהדורה העברית. אנו נזכור אותו תמיד בחיבה. >>> "בא פרק ולוקח את החיים שלי, ושל סילבי, ושל ז‘רום, וגורס אותם עד דק במטחנת האין-תקווה. במטחנת הבוז. במטחנת מבט-העל הביקורתי. הוא יכול לעשות את זה. הוא סופר", מיטל שרון על ספרו של ז'ורז' פרק "הדברים". מתוך הבלוג 'הסיפור האמיתי והמזעזע של' >>> "פרק ובובר בעצם מתחקים דרך חוויית אליס איילנד אחר חווית השואה, ולכן יש לקרוא את מה שכתוב בין השורות, מעבר למילים ומה שמוסתר בתוך הצילומים. או במילים אחרות: 'איך נתפוס את מה שלא מראים, את מה שלא צולם, שלא מוין בארכיון, שלא שוחזר, שלא בוים?'" אתר הבית של חבורת אוליפו (OuLiPo - Ouvroir de Littérature Potentielle). בין חברי הקבוצה נמנו מרסל דושאן, ריימון קנו, ז'ורז' פרק, איטאלו קלווינו והארי מאת'יוס. >>> פסטיבל "מחול שלם" ייפתח ב-29 בדצמבר במרכז ז'רר בכר בירושלים. בין היתר תוצג בערב הפתיחה היצירה "יום" של אפרת רובין ואסנת ולד. היצירה מתבססת על ספרו של ז'ורז' פרק "איש ישן" (הוצאת בבל), המתאר בעיקר תהליך פנימי. העבודה "יום" עושה לו אינטרפטציה ומעתיקה אותו לסביבה עכשווית, תל אביבית. חרדה ללא תָּקָנה, שאלה ללא פתרון: ז'ורז' פרק על קיוּם יהודי, הגירה וגירוש "פרק, אשר שכל את שני הוריו, יצחק וצירל, בין השנים 1942-1940, מדבר על חוויה של קרע ותלישוּת. זוהי אינה הקריעה מן הדת בלבד, אלא קריעה מן המשפחה, מן הקהילה הקהילה ומן המקום שהיה אמור להיות מקומו, ערש ילדותו לכאורה, ארץ אבותיו: לברטוב ווורשה, מקומן של קהילות יהודיות ושל תרבות יהודית תוססת שאבדה מן העולם. משנתָּק הקשר המשולש (משפחה-קהילה-מקום), שוב הוא אינו יכול להיות מחודש. ישנו איזה שבר תמידי בהויה, סדק אל האין, המאפשר שלא רק להתבשם ממשב הרוח ומפני המים, אלא גם להתחלחל מעומק התהום. עבוּר אלו שילדותם נותצה, שהפכוּ תלוּשים ממקום ומתרבּוּת, היהדות אינה אלא קול מהדהד כאב, הברה רחוקה שקשה מאוד לעמוד על מוצאה ועל משמעה, כנגדה יש לעמוד שותקים, תמהים, מפוחדים—משום שהיא אינה פוסקת, ואין בה לא נחמה ולא מנוֹח. משהו מן הקרע שלא יתאחה, ומן הפצע הממלמל של ילדותו חשף פרק ב- W זכרון ילדות, אבל דומה כי אותה תפיסה דיסהרמונית של מלֹא הקיוּם, מציצה מן החרכים של ספריו, כמו מזכּרוֹת מן התהום ההיא. כזה הוא הסטודנט ב- איש ישן. כזה הוא גם גספר וינקלר, יהא אשר יהא, אשר שב ונגלה ב- החיים הוראות שימוש, כבונה הפזאלים של הנופים הימיים של ברטלבות'." "כל דמות היא לא רק חלק מפאזל ענק בצורת בניין משותף אלא גם חלק מעצמה, חתיכה שעומדת בפני עצמה, חתיכה שמהווה עולם בזכות עצמה. בעשותו כך הוא מותח ביקורת על הניסיון של ברטלבות' – אנחנו לא באמת יכולים להשמיד את הזיכרון כי הוא תמיד איתנו, תמיד חלק ממי שאנחנו, ולא משנה עד כמה מנותקים נשתדל להסתכל על העולם, הוא תמיד יהיה מורכב מחתיכות קטנות של רגש." "ספר תיעודי לא רגיל, שבו סטטיסטיקה מקבלת פנים אנושיות, וסיפור מסע אישי של מחבריו אל דרך חיים חלופית שאבותיהם ויתרו או נאלצו לוותר עליה." ״מרות שהביוגרפיה הזאת לא יכולה היתה להוסיף עוד לחיבה הרבה שאני נוטה לפֶּרֶק ממילא, ואולי אפילו קצת פּגמה בּהּ (אבל רק מעט, בעיקר כי מדרכן של ביוגרפיות מודרניות, יש כאן לא מעט אספקטים שנתפסים על-ידי כרכילותיים). וגם אם עוררה בי מידת-מה של אי-נחת, עד כדי כך שלפרקים תפסתי את הביוגרף כבר-פלוגתא ממש, בכל זאת העשירה מאוד את ידיעותיי על יצירת פֶּרֶק ועל מקומהּ בחיי התרבות הצרפתית והאירופאית במחצית השניה של המאה העשרים. עם כל אלו, התחייכתי למקרא היכרותם של פֶּרק ובת-זוגו המאוחרת— הבמאית, קתרין בינה; וכשהגעתי לעמוד החותם, המתאר את מותו של פֶּרֶק בגיל 46, כחודש ימים לאחר שאובחן לראשונה כחולה סרטן, מצאתי את עצמי גם דומע מעט.״ ספרים חדשים נוחתים בתזמון אקראי. הם חודרים אל מהלך החיים ללא הודעה מוקדמת, כמו באנר שמרצד פתאום על מסך המחשב וקוטע את רצף הקריאה. כשהם משובחים כמו 'סיפורים מאליס איילנד'- זה משמח. "אפשר גם כי אנרי פולאק נאלץ לעמוד כמפקד-שאינו-קצין-ללא-רבב במסדר המזכיר את שמות הנופלים באלג'יר. עם חצוצרן מריע, עם דגל מורד לחצי התורן, עם עמידת דום ונוח והכתפת נשקים, ולהאזין למי שקורא בשמו של ק' במסדר הנופלים. ואחר כך בלילה, אחר הנסיעה על הטוסטוס המחרחר שלו, שוב לא זכר איך קראו לו לנופל (קרטופלה? קינג-קונג? קגאמושה? קאלווינו?), ובכל מקרה, לא היה לו לב לספר לחבריו בבאר."
|
||
Created by: Zzzen Design: eFshar Copyright © Babel LTD. All rights reserved
