בית

בבל , , 20/4/2018

                           

 

קולם טובין נותר מתבונן עדין באדם, המאמין בטוב שבו

״ם בקובץ סיפוריו החדש קולם טובין מפליא להתבונן בתנועתה הגדולה של ההיסטוריה דרך מבטו של האדם הקטן הנסחף בתוכה. סגנון כתיבתו המינורי והמוזיקה היפהפייה של שפתו ממכרים.״
ארז שוייצר על ספרו של קולם טובין ״המשפחה הריקה״, הארץ ספרים >>>

"לחטוב עצים": ואלס וינאי על סטרואידים

״תומס ברנהרד מתאר בבחילה ובתיעוב מפגש של אנשים שהיו אמנים מבטיחים והפכו לחביבי ממסד מתרפסים, שמנהלים חיים נוחים אך ריקים וחסרי משמעות, כמו המלים שהוא שם בפיהם.״
שלומציון קינן על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, הארץ ספרים >>>

"אדם בחלל": חיבור מופלא בין ספרות לאסטרונומיה

״ספרו החדש של דרור בורשטיין יוצר מפגש מקורי ומרתק בין עיסוק בחלל וכוכבי לכת לבין ספרות ואמנות, עד שהקוראים נדבקים בהערצה לנושא...בורשטיין מודע לכך שהוא לא יוכל להגיע למקומות שהוא כותב עליהם: כל מה שהוא יכול לעשות הוא לתאר אותם, להבין מהם משהו על עצמו, על העולם שסביבנו, על ספרות ועל אמנות. ובתיאור הזה, בהבנה הזו, יש אסתטיקה רבה, שהופכת את "אדם בחלל" לספר נפלא כל כך.״
אריאל הורוביץ על ספרו של דרור בורשטיין ״אדם בחלל״, מקור ראשון >>>

צונאמי תודעתי: הדמות שגורמת גם לניטשה להישמע אופטימיסט חסר תקנה

"סופר אוסטרי מוזמן לארוחת ערב בבית מכרים מהעבר, שאותם ואת אורחיהם הוא שונא. רומן שכולו מונולוג ביקורתי המתרחש בתודעתו של המספר – פרק נוסף ביצירתו של ברנהרד."
עמיחי שלו על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, מקור ראשון >>>

אני שונא אותם, אני שונא כל אחד מהם

״התענוג הקתרטי בקריאת הספר הזה הוא עצום. זה לא מפתיע, זה תומס ברנהרד; כלומר, עוד ספר של תומס ברנהרד, שהוא עוד פרק במונולוג המתמשך שהוא היצירה הברנהרדית, שהיא בעצם כמעט תמיד אותו מונולוג עצמו - מונולוג זועם, שוצף, עתיר חזרות ווריאציות, כלומר מוזיקלי, מהפנט, משחרר. המונולוג הברנהרדי שהוא אחת התופעות הספרותיות החשובות של המחצית השנייה של המאה ה־20.״
אריק גלסנר על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, 7 לילות >>>

ארוחת ערב עם מיזנטרופ

״ברנהרד היה קוץ בתחת בבשרה של הבורגנות, של אוסטריה, ושל המין האנושי בכלל – אבל איזה קוץ יפהפה.״
מיז קיי על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, הנייר >>>

אמנות התיעוב

״זו סיבת הקיום של הספרות של תומס ברנהרד: הוא לא מבקש לטהר אווירה או ליצור אמנות נשגבת. הוא רוצה להשליך בוץ על חלונותינו, בוקר ולילה, עד שלא נראה מבעדם דבר. רק אז, הוא אומר, אולי נפקח את העיניים. ״
עמר לחמנוביץ׳ על ספרו של תומס ברנהרד ״לחטוב עצים״, ישראל היום >>>

סוגרים את 2017

ספרי השנה שבחרו כותבי בלוג ״החיים עצמם״ המוקדש לביקורות ספרים.
המחברת והבלוגרית כנרת רוזנבלום בחרה את ספרה של אמילי סנט ג׳ון מנדל ״תחנה אחת-עשרה״: ״קשה לי לקרוא מדע בדיוני וספרי אפוקליפסה אני ממש שונאת. אבל תחנה אחת-עשרה הוא לא רק סיפורו של העולם, של רשת הקשרים הענפה, הפלאית, שבזכותה מתקיים מה שנדמה לנו כמובן מאליו: מעליות, טיסות, טלפונים, אנטיביוקטיקה, מים זורמים, והארעיות המוחלטת שלהם. ׳תחנה אחת עשרה׳ הוא סיפורם של אנשים בעולם. נכון, הוא מתאר מצב שלא קרה, עדיין, ויש בו לא מעט דמיון ופיוט, אבל הוא תיעודי, בכנות שלו, בדיוק, בעדינות שבהם הוא חודר מתחת לעורם של אנשים, כשהם פוסעים משני צידיו של קו השבר המוחלט.״
הסופרת והמבקרת מיטל שרון בחרה ב״Hunger: A Memoir of (My) Body״ מאת רוקסן גיי שעתיד לראות בהוצאת בבל:
״כל אחת הייתה רוצה למצוא מדריך שיסביר לה איך להיות אישה, אבל באמת, כמו שמתכוונים, לא כמו הגרסה העקומה שהיא עצמה הגיעה אליה. רוקסן גיי כתבה את Hunger כדי שתבינו למה אתן יכולות להפסיק לחפש את המדריך הזה.״
בלוג החיים עצמם >>>

אסתר פלד, כמו הבחירה בה לזוכת פרס ספיר, לא מחויבת לקונבנציות

״עולם הספרות סער בשבוע שעבר עם הענקת פרס ספיר לפלד האלמונית יחסית. העורך הבכיר מנחם פרי אף הגדיל וקבע שזהו "רצח נוסף של ברנר". בראיון דוחה פלד את הטענות על כך שזכייתה נובעת מטרנד פמיניסטי ותוהה למה בני אדם מתעקשים לחיות ביחד.״
גילי איזיקוביץ משוחחת עם אסתר פלד על זכייתה בפרס ספיר ועל ספרה ״פתח גדול מלמטה״, הארץ תרבות >>>

הולך לנו טוב העניין הזה של השכיבות. לפעמים זה נראה ממש כמו אהבה

״אשה נפרדת מבעלה ומהמאהב ואינה יודעת להחליט מה עדיף, קשר זוגי או אוטונומיה. לקוראי ׳פתח גדול מלמטה׳, שזכה בשבוע שעבר בפרס ספיר, מובטחת הנאה צרופה.״
אסתר אדיבי-שושן על ספרה של אסתר פלד ״פתח גדול מלמטה״, הארץ ספרים >>>

פרס ספיר: אסתר פלד היא הזוכה לשנת 2017

אסתר פלד היא הזוכה בפרס ספיר לשנת 2017, כך הוכרז הערב (שני) בנמל תל אביב. זו הפעם הראשונה שפלד זוכה בפרס. הזכייה היא עבור ספרה "פתח גדול מלמטה". היא תזכה במענק בסך 150 אלף שקל, וספרה יתורגם לערבית ולשפה נוספת לבחירתה.
גילי איזקוביץ׳, הארץ >>>

לחיות עם הארי הולה

יו נסבו, הסופר הסקנדינבי הפופולרי ביותר בעולם, מפרסם ספר תשיעי בעברית • בראיון עמו הוא יורד לנימי נפשו של הארי הולה - הבלש האלמותי שמככב בספריו, ומסביר למה הוא הופך אלים יותר עם הזמן: "הגיבור ניצב מול הרוע האולטימטיבי".
אהרון לפידות משוחח עם יו נסבו על ספרו ״לב משוריין״,ישראל היום >>>

שב"ס מנע העברת ספר לח"כ לשעבר באסל גטאס והגדיר אותו "תוכן אסור"

בני משפחתו של גטאס ביקשו להעביר לידיו את הספר "ארץ חלולה", העוסק במדיניות האדריכלות הישראלית בשטחי הגדה. המחבר, איל ויצמן: "האיסור על העברת הספר מגוחך ומתעמר". >>>

ניירות ערך

״מייקל לואיס עזב את וול–סטריט כאיש צעיר מוצף בתחושת גועל והפך לכותב מצטיין של ספרים מרתקים על נושאים מרדימים. הוליווד התאהבה ואחרי ההצלחה והאוסקרים של 'מכונת הכסף', 'מאניבול' ו'הזדמנות שנייה' היא קונה את הסחורה שלו ישר מהדפוס. בספרו 'ענן של אפשרויות' הוא חוזר ליחסי האהבה–שנאה של הפסיכולוגים הישראלים שחקרו למה האינטואיציה מפילה אותנו בפח - וזכו בפרס נובל.״
ציפי שימלוביץ משוחחת עם מייקל לואיס על אודות ספרו ״ענן של אפשרויות״,7 לילות, ידיעות אחרונות >>>

המלצה קצרה על "רומן 11, ספר 18" של דאג סולסטד ("בבל", מנורווגית: דנה כספי)

״יש ספרות שמפצה על הניהיליזם באמצעות הצורה הספרותית. הפיצוי הזה הוא, בעיניי, חלש יותר באופן עקרוני, אבל הוא מניב בכל זאת יצירות יפות. כזה הוא הרומן "רומן 11, ספר 18" של הסופר הנורווגי דאג סולסטד שראה אור במקור ב-1992 (הסופר והספר נחשבים מאד במולדתו, כך הבנתי). הניהיליזם והייאוש כאן הם מהסוג הרך, זה של חברות השפע. אף אחד לא רוצח אף אחד כתוצאה מהניהיליזם.״
אריק גלסנר על ספרו של דאג סולסטד "רומן 11, ספר 18", בלוג ״מבקר חופשי״ >>>

בְּדָאלְק, סמאדר, לכי תרימי את הניירות טואלט

״סמאדר, גיבורת ספרה החדש של מרב נקרי־סרי, היא נערה שלא נבראה עד כה בספרות העברית.״
אסתי אדיבי־שושן על ספרה של מירב נקר-סדי ״סמאדר״, הארץ תרבות וספרות >>>

הספר על כהנמן וטברסקי ישנה את כל מה שאתם חושבים על ספרי עיון

״מייקל לואיס, אולי גדול סופרי העיון של זמננו, מתאר בשקיקה ובאופן מרהיב כיצד עלו הפסיכולוגים הישראלים דניאל כהנמן ועמוס טברסקי על התנהגויות אנושיות והוכיחו פעם אחר פעם כי כל מה שידענו, או שחשבנו שאנחנו יודעים, לא בהכרח נכון.״
דוד רוזנטל על ספרו של מייקל לואיס ״ענן של אפשרויות״, וואלה >>>

בגוף אני מבינה

״לכאורה סיפור מינורי על התבגרות טרגית, אך שפתו השבורה והיפה, ודמויות הנשים שבו, מפיקות נובלה מתריסה ועוצמתית.״
קרן דותן על ספרה של מירב נקר-סדי ״סמאדר״, ישראל היום >>>

סמאדר מאת מירב נקר-סדי

״בתקציר תמציתי ניתן לומר שהרומן השני של מירב נקר-סדי (אחרי "אוקסנה" שזכה בפרס ספיר לספר ביכורים לפני שנים אחדות) "סמאדר", שהופיע לאחרונה, מספר מה עובר בחופש הגדול על נערה בגיל ההתבגרות, שאמה המוכית ברחה איתה מביתן, בו נשאר האב המכה וכמה מאחיה, לבית הסבא. בימים אלה שכל אשה כמעט מספרת כיצד הוטרדה מינית, חשתי, עם כל האמפתיה לכל אלה שמספרות "גם לי", שבכל זאת יש מציאות - ויש מציאות עוד הרבה יותר נוראה. ״
עמיה ליבליך עלספרה של ירב נקר-סדי ״סמאדר״, פסיכולוגיה עברית >>>

ספרה של אסתר פלד ״פתח גדול מלמטה״ ברשימה הקצרה של פרס ספיר

הספר, שלדברי השופטים "מתאר את מסעה הנפשי של אשה בדרך ל'חדר משלה'", נבחר ברשימה הקצרה של פרס ספיר של מפעל הפיס לשנת 2017 לצד "קום קרא" מאת שמעון אדף (כנרת זמורה ביתן דביר), "כי גי" מאת סמי ברדוגו (קיבוץ המאוחד), "ארבעה אבות" מאת אמיר זיו (עם עובד), "שטוקהולם" מאת נעה ידלין (כנרת זמורה ביתן דביר).
תרבות הארץ >>>

RSS   צרו קשר   רשימת דיוור   English   חזרה לראש הדף

Created by: Zzzen   Design: eFshar   Copyright © Babel LTD. All rights reserved

בית